אם חיפשתם "לקות למידה הגדרה" אזי מדובר בהפרעה נוירו התפתחותית אשר פוגעת בתפקודי הלמידה הבסיסיים כמו קריאה וכתיבה ומונעת מהאדם לרכוש ידע ומיומנויות ברמה הנדרשת מאנשים בעלי נתונים דומים כמו גיל, מנת משכל והשכלה.
בעבר נהגו אנשי המקצוע לסווג בקטגוריית ליקויי למידה את הדיסלקציה, דיסקלקוליה והדיסגרפיה בלבד, אך כיום מקובל להכליל בה גם לקויות נוספות הפוגעות באופן ישיר על כישורי הלמידה כמו לקות שפתית, לקות למידה בלתי מילולית, הפרעת קשב וריכוז וכיוצא בזה.
לקות הלמידה נובעת מתהליכים נוירו התפתחותיים, ולפיכך היא מתלווה אל האדם לכל אורך חייו ואיננה ניתנת לריפוי. יחד עם זאת, איתור מוקדם וטיפול מותאם עשויים לסייע ברכישת כלים להתמודדות יעילה יותר עם הקשיים עד למיצוי אופטימלי של הפוטנציאל האישי.
המוח לומד בצורה שונה: ההגדרה המודרנית של לקויות למידה
בעשורים האחרונים חל שינוי מהותי ב- DSM-5 (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) במונח "הגדרת לקות למידה". הוחלט על שימוש במילה "הפרעה" במקום השימוש במילה "לקות". שינוי זה, אף אם הוא נדמה כסמנטי בלבד, נועד להעביר את מוקד הקושי מהאדם עצמו אל עבר תפקודו, דהיינו הילד איננו "לקוי", אלא מתמודד עם הפרעה בתפקוד לימודי שמצריכה מענה מותאם.
ניתן למנות מגוון סוגי לקויות למידה, כמו דיסלקציה (קושי בקריאה או כתיבה), דיסגרפיה (קושי בכתיבה) ודיסקלקוליה (קושי בחשבון). יחד עם זאת, ישנם אנשי מקצוע הכוללים במושג "הגדרת לקות למידה" גם קשיים דוגמת הפרעת קשב וריכוז ולקוים שפתיים כגון קשיים ברכישת שפה, קושי בכתיבה (קושי גרפו-מוטורי) ובתפקודים ניהוליים (ניהול מידע, ניהול זמן, ארגון מטלות ועמידה במשימות).
לקות למידה הגדרה והשלכותיה בתחום הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי
לקויות הלמידה הינן הטרוגניות ומתאפיינות בפרופילים מגוונים. כמו כן, בנוסף להשפעה על התפקוד הלימודי, הן עשויות להשליך על כל תחומי החיים. באופן תאורטי אמורה לקות למידה להקשות על התפקוד הלימודי בלבד, זאת מבלי לעורר קשיים בפעילויות שאינן לימודיות.
המציאות בפועל מראה שתלמידים בעלי לקויות למידה עשויים לחוות קשיים נלווים בנוסף לקשיים הראשוניים כמו אסטרטגיות למידה (סגנונות למידה) בלתי יעילים, קשיים בהתמצאות במרחב, נוקשות בחשיבה, קשיים בארגון זמן, קשיים בזיכרון לצורותיו השונות וכדומה.
בנוסף, עלול לקוי הלמידה לסבול גם מקשיים רגשיים, קשיים חברתיים וקשיים התנהגותיים הן מניסיונות ההתמודדות הבלתי יעילים שנצטברו במרוצת ההתנסות בלימודים והן מהתגובות חסרות הסובלנות של הסביבה שאינה מודעת לבעיה, היות ולקות הלמידה הינה ללא תסמינים קליניים גופניים ומסווגת כלקות בלתי נראית.
לקות למידה או קשיי למידה?
בהקשר זה, אחת מהשאלות הדורשות חידוד היא: "מה ההבדל בין לקות למידה וקשיי למידה?" אנשי מקצוע מבית טומטיס מסבירים שלקות למידה מוגדרת כקושי נוירולוגי מולד,לפעמים מתלווה אל האדם לאורך כל חייו.
קשיי למידה נובעים לפעמים מגורמים חיצוניים כמו חסכים סביבתיים, תרבותיים או כלכליים, קשיים חברתיים, נפשיים או רגשיים, חוסר התאמה בטכניקת ההוראה וכן הלאה.
המשמעות הנה שקשיי הלמידה הנם תלויי סביבה ויכולים להיפתר עם נטרול הגורם הסביבתי, בעוד שלקות הלמידה דורשת ודרכי ההתמודדות עימה מתמקדות, כמו הוראה מתקנת להקניית מיומנויות למידה יעילות יותר. לפיכך, אבחון לקויות למידה מהווה שלב חיוני המאפשר להבחין בין קושי סביבתי זמני לבין הפרעה נוירולוגית מתמשכת, ולהתאים לילד את התמיכה המדויקת ביותר.
לקות למידה או אוטיזם חברתי?
על אף פגיעתה של לקות הלמידה בתחום הקוגניטיבי, חשוב להדגיש כי אין כל קשר בין לקות למידה לרמת האינטליגנציה של האדם, כך שההתפלגות של מנת המשכל בקרב בעלי לקויות למידה זהה להתפלגות בקרב האוכלוסייה הכללית. המשמעות היא שלקוי למידה עשוי להיות עם מנת משכל גבוהה מאוד, רגילה או נמוכה ללא קשר ללקות הלמידה הפוגעת ביכולת שלו לבטא את כישוריו.
כמו כן, בבסיסה לקות למידה הגדרה חשוב לעשות קודם הבחנה מבדלת הפרעה חברתית תקשורתית לבין אוטיזם חברתי, היות והקושי בתפקוד החברתי עשוי להיות תוצר של לקות הלמידה, להבדיל מאוטיזם שהינו קושי בסיסי מולד.
אחת מהשיטות היעילות ביותר לטיפול בלקויות למידה היא שיטת טומטיס הנשענת על אימוני הקשבה בעזרת גירוי צלילי. השיטה מיושמת בכל רחבי העולם ותורמת לשיפור מיקוד הקשב והריכוז, שיפור זיכרון, שיפור בשליפת המילים, שיפור בוויסות החושי ועוד.
איך מרגיש ילד לקוי למידה – ומהן דרכי הסיוע?
מעבר לדיון התיאורטי במונח "לקות למידה ", אל לנו לשכוח את הזווית האנושית: איך מרגיש ילד לקוי למידה? לא פעם חווים ילדים תחושת תסכול מתמשכת, בשל הפער שבין הפוטנציאל האישי לבין היכולת להביאו לידי ביטוי במסגרת בית הספר, מה שמוביל לירידה בביטחון העצמי. בנוסף לאתגרים הלימודיים, עשויים ילדים רבים לחוות קושי חברתי, אם כתוצאה מדימוי עצמי נמוך בעקבות כישלונות מצטברים, קשיים בתקשורת ואו קושי בהבנת נורמות חברתיות.
אי לכך, במהלך הבניית תכנית סיוע לילדים עם לקויות למידה, ישנו צורך ממשי ביצירת מערך תמיכה רגשי והתנהגותי, המאפשר לילד לא רק ללמוד טוב יותר אלא גם להאמין בעצמו. היום קיימות גישות חדשניות כמו שיטת טומטיס, המשלבת גירוי שמיעתי באמצעות "האוזן האלקטרונית", לשיפור עיבוד הקשב, הקריאה וההבעה ולחיזוק תפקודים קוגניטיביים ורגשיים.