בעשורים האחרונים חל שינוי מהותי ב- DSM-5 (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) במונח "לקות למידה הגדרה", תוך החלטה על מעבר לשימוש במילה "הפרעה" במקום השימוש במילה "לקות". שינוי זה, אף אם הוא נדמה כסמנטי בלבד, נועד להעביר את מוקד הקושי מהאדם עצמו אל עבר תפקודו, דהיינו הילד איננו "לקוי", אלא מתמודד עם הפרעה בתפקוד לימודי שמצריכה מענה מותאם.
ניתן למנות מגוון סוגי לקויות למידה, כשהבסיסיות שבהן כוללות את הדיסלקציה (קושי בקריאה), הדיסגרפיה (קושי בכתיבה) והדיסקלקוליה (קושי בחשבון). יחד עם זאת, ישנם אנשי מקצוע הכוללים במושג "לקות למידה הגדרה" גם קשיים דוגמת הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה בלתי-מילוליות כגון קשיים ברכישת שפה, בכתיבה (קושי גרפו-מוטורי) ובתפקודים ניהוליים (ניהול מידע, ניהול זמן, ארגון מטלות ועמידה במשימות).
לקות למידה או קשיי למידה?
בהקשר זה, אחת מהשאלות הדורשות חידוד היא: "מה ההבדל בין לקות למידה וקשיי למידה?" מבית חברת טומטיס מסבירים שלקות למידה מוגדרת כקושי נוירולוגי מולד, וככזה גם בלתי הפיך ומתלווה אל האדם לאורך כל חייו. קשיי למידה נובעים על פי רוב מגורמים חיצוניים כמו חסכים סביבתיים, תרבותיים או כלכליים, קשיים חברתיים, נפשיים או רגשיים, חוסר התאמה בטכניקת ההוראה וכן הלאה.
המשמעות הנה שקשיי הלמידה הנם תלויי סביבה ויכולים להיפתר עם נטרול הגורם הסביבתי, בעוד שלקות הלמידה אינה ניתנת לריפוי, ודרכי ההתמודדות עימה מתמקדות בדרך כלל בהוראה מתקנת להקניית מיומנויות למידה יעילות יותר. לפיכך, אבחון לקויות למידה מהווה שלב חיוני המאפשר להבחין בין קושי סביבתי זמני לבין הפרעה נוירולוגית מתמשכת, ולהתאים לילד את התמיכה המדויקת ביותר.
איך מרגיש ילד לקוי למידה – ומהן דרכי הסיוע?
מעבר לדיון התיאורטי במונח "לקות למידה הגדרה", אל לנו לשכוח את הזווית האנושית: איך מרגיש ילד לקוי למידה? לא פעם חווים ילדים תחושת תסכול מתמשכת, בשל הפער שבין הפוטנציאל האישי לבין היכולת להביאו לידי ביטוי במסגרת בית הספר, מה שמוביל לירידה בביטחון העצמי. בנוסף לאתגרים הלימודיים, עשויים ילדים רבים לחוות קושי חברתי, אם כתוצאה מדימוי עצמי נמוך בעקבות כישלונות מצטברים, קשיים בתקשורת שאינה מילולית ואו קושי בהבנת נורמות חברתיות.
טיפול בלקויות למידה דורש הסתכלות רחבה על הילד ועל צרכיו הייחודיים. אי לכך, במהלך הבניית תכנית סיוע לילדים עם לקויות למידה, ישנו צורך ממשי ביצירת מערך תמיכה רגשי והתנהגותי, המאפשר לילד לא רק ללמוד טוב יותר אלא גם להאמין בעצמו. לצד השיטות הקונבנציונליות המוכרות, קיימות כיום גם גישות חדשניות יותר כמו שיטת טומטיס, המשלבת גירוי שמיעתי באמצעות "האוזן האלקטרונית" לשיפור עיבוד הקשב, הקריאה וההבעה ולחיזוק תפקודים קוגניטיביים ורגשיים.
