ילדים מאומצים רבים מתפתחים ככל הילדים, אבל אצל מספר לא מבוטל שלהם מתגלים קשיי קשב וריכוז,ליקויי למידה,עיכוב התפתחותי,סרבול מוטורי, תקשורת והסתגלות.

קשיים אופייניים אצל ילדים מאומצים הפונים אלינו למרכז:
קשיי ויסות סנסורי - מוטורי
קשיים רגשיים / התנהגותיים
קשיים שפתיים

חלקם מקשיים אלה גורמים הפרעות קשב וריכוז.

שיטת טומטיס עוזרת לילדים אלה על ידי:
שיפור ויסות ותפקוד סנסורי מוטורי.
איזון ושיפור בויסות הרגשי.
שיפור במיומנויות שפה על ידי "כוונון האוזן" למרכיבים השמיעתיים הייחודיים
  לכל שפה. 

תסמונת "הילד המאומץ" וההתמודדות עם הקושי

על אף הסיכוי והתקווה שתהליכי האימוץ טומנים בתוכם, הם מלווים לא אחת בהתמודדויות עם אתגרים מורכבים שהסביבה עשויה לעתים להתכחש להם. מחקרים שנעשו בתחום מראים שמעבר לתחושות הכואבות וקשיי ההסתגלות שעלולים להתלוות לתהליך האימוץ, ילדים מאומצים נוטים לסבול יותר מקשיים חברתיים, קשיי תקשורת, קשיים רגשיים, כמו גם קשיים בהיבט הלימודי וההתנהגותי.

עוד נמצא כי ילדים ומתבגרים שאומצו כתינוקות מתאפיינים בנטייה מוגברת לקשיי ויסות מוטורי סנסורי, קשיים שפתיים, הפרעת קשב וריכוז (ADD) עם או ללא היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD) והפרעת התנגדות מתריסה (ODD).

 

יתירה מכך, ישנם חוקרים המגדירים את התופעה כ- "סינדרום הילד המאומץ". על אף שמדובר בהגדרה שנויה במחלוקת שאיננה מופיעה בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה- DSM), עדיין יש בהגדרה הזו כדי לתת תמונה על המורכבות שבדבר.

 

פול מאדול, פסיכולוג ומנהל מרכז ההקשבה בקנדה אומר:
"למעלה מ-20% מהילדים המטופלים במרכז ההקשבה בטורונטו מאומצים.
נתון זה גבוה בהרבה ממספרם של הילדים המאומצים באוכלוסיה הכללית  בקנדה, שאינו עולה על  5%".
לא פורסמו נתוני אימוץ בישראל, אך אנו מתרשמים כי המצב אצלנו דומה.

 

בספרו ממוצרט עד טומטיס, (הוצאת אור-עם) פול מאדול כותב:
"הפרעה נוספת שיכולה להשפיע על הדו-שיח בין האם לתינוק, בכך שתגרום לו חוסר מוטיבציה להקשבה ולתקשורת נובעת מהעברת התינוק לאימוץ." (עמ' 108)
"רבים מבין הילדים והנערים המאומצים שאתם עבדתי חולקים מאפיינים דומים, כמו תחושת בידוד וריחוק.


היו להם בעיות עם דמויות סמכותיות, חוסר קרבה פיזית ורגשית. לכל המאומצים שפגשתי היו יחסים דו-ערכיים עם אמם המאמצת.
כילדים, הם פשוט רצו את תשומת לבה, אך איך שהוא זה גרם לתשומת לב שלילית מצדה.
במילים אחרות, נראה שהם בקשו שהאם תדחה אותם שוב ושוב.


גישה זו, שהיתה נגד האם בתחילה, השפיעה מאוחר יותר על היחסים עם אחיהם, במיוחד אם היו צעירים יותר. אז בגיל ההתבגרות, בעיות אלה בבית הופיעו גם בבית הספר ובמצבים חברתיים.
אני מבקש להדגיש שמדובר רק בצעירים שטיפלתי בהם. אני מכיר מאומצים רבים שאינם סובלים מבעיות אלה כלל." (עמ' 109)

 

החשיבות של שמיעה עוברית:
ד"ר טומטיס ייחס חשיבות מרבית לתקופה ההיריון.
"דיבור המכוון לעובר נעשה קריטי ביותר במשך החודש החמישי להיריון. בזמן זה האוזן הפנימית וקישוריה למוח כבר פועלים." (עמ' 105) 
משלב זה (וייתכן עוד מקודם), העובר שומע את שפת אמו ואת קולה - המהווים יסוד להתפתחות הקשר בינו לאמו ולרכישת שפה ודיבור.


"בקולה של האם יש יותר מצליל, הוא מעביר מרכיבים רגשיים שהם מקור אנרגיה חיונית לתינוק ברחם. המקצב וה"מנגינה" (אינטונציה) ייחודיים לקולה ולשפת דיבורה, שפה שעם הזמן תהיה שפת האם שלו ומוטבעת במערכת העצבים כולה.מרגע הלידה הילד "מכיל" את "ניגון השפה".


מאז ומעולם נדהמו פסיכולוגים, מומחים לשפות והורים - מהמהירות שבה ילדים רוכשים שפה. אחת הסיבות לכך עשויה להיות שרכישת השפה מתחילה טרם הלידה. הנרי טרובי מציין שעובר בן שישה חדשים כבר מניע את גופו לקצב דיבורה של אימו." (עמ' 104) לכן, כשתינוק נמסר לאימוץ, הנתק מהאם עלול להשפיע הן מהבחינה הרגשית והן מהבחינה השפתית.

אבחון קשב וריכוז נכון או אבחון לקויות למידה יתן לנו את האינדיקציה כיצד לטפל בילד ולהביא אותו לשיפור בתפקוד ולהורדת התסימינים של קשב וריכוז.באימוץ בין ארצות, כשילד מועבר לסביבת שפה שונה לאחר הלידה, השוני בין שפת האם לשפה החדשה עלול להוות מכשול נוסף ברכישת שליטה מלאה בשפה ודיבור.

 

התמודדות עם חוויה עוצמתית של קטיעה ברצף החיים

אנשי הצוות המקצועי מבית טומטיס לקשב, למידה ותקשורת מציינים שהסיכון הגבוה לבעיות תפקודיות בקרב ילדים מאומצים נובע בעיקר מהסוגיות הספציפיות נוגעות לאימוץ עצמו. ילדים מאומצים נאלצים להתמודד עם חוויה עוצמתית של קטיעה ברצף החיים.

 

תחושת הקטיעה עשויה לא אחת להוביל להשלכות רגשיות כמו חרדת נטישה ותחושות קשות של פגיעה בביטחון הקיומי, פגיעה באמון, פגיעה בתחושת השייכות וביכולת ליצור אינטראקציה חברתית וקשרים בין אישיים.

 

אל הסוגיות הללו מתווספים גורמי סיכון נוספים, החל מבעיות תורשתיות שבגינן התינוקות ילדים ננטשו (אוטיזם, תסמונת דאון), דרך התנהלות בעייתית בתקופת ההיריון (כמו לדוגמה שימוש בסמים ואו צריכת אלכוהול), שהייה ממושכת במוסדות בתנאי חסך, הזנחה והתעללויות במשפחה הביולוגית ועוד.

 

שיטות מקובלות לטיפול בקשיים האופייניים לילדים מאומצים

ישנן כיום מגוון שיטות שמטרתן לסייע לילדים מאומצים בהתמודדות עם החוויה הקשה, קשיי ההסתגלות ובעיות הרקע שהביאו עימם מחייהם הקודמים, כאשר כול טיפול מותאם לכול ילד באופן פרטני על פי צרכיו וקשייו.

 

בין השיטות הטיפוליות השונות ניתן למנות את גישה הקוגניטיבית התנהגותית הפועלת לשינוי דפוסי התנהגות על ידי שינוי דפוסי חשיבה שליליים, תוך כדי מתן חיזוקים להתנהגות חיובית, טיפול פסיכותרפי בכלים שונים כמו טיפול בעזרת דרמה, משחק, אמנות, בעלי חיים, וכן טיפול דיאלקטי התנהגותי, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, הדרכת הורים וכן הלאה.

 

שיטה נוספת שהוכחה מדעית כיעילה עבור קשיים האופייניים לילדים מאומצים היא שיטת טומטיס המבוססת על אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי. השיטה מיושמת בעזרת קלינאית תקשורת ומסייעת במקרים של קשיים רגשיים ואו התנהגותיים, קשיים שפתיים, קשיי תקשורת והסתגלות, קשיים מוטוריים, קשיים בוויסות החושי ועוד.

כל הקשיים שהוזכרו עלולים להיות מורגשים יותר ככל שגיל הילד עולה בעת האימוץ.


 

סיפורים אישיים:

"היא שמחה, בוגרת ועצמאית יותר לכל הדעות, היא מוכנה עכשיו להשתלב בכיתה א' עם כולם".

מלא פרטים כאן בכדי שנוכל ליצור איתך קשר