הורים רבים מוטרדים מכך שלילדם ישנם קשיים חברתיים. הקשיים יכולים להתבטא במגוון אופנים ומצבים שונים, החל מ"הידבקות" אל ההורים בגינת השעשועים, תוך סירוב לגשת ולשחק ביחד עם ילדים אחרים, דרך סיטואציות מביכות שבהן הוא אינו מוזמן למסיבות כיתה או שאף ילד אינו בוחר בו לבן זוג בטיול השנתי, ועד למקרים שבהם הוא מסתגר בחדר מול המחשב ולעולם אינו מביא הביתה חברים.
אנשי המקצוע מבית טומטיס ישראל לקשב, למידה ותקשורת מציינים שהגורמים העומדים מאחורי אותם קשיים חברתיים עשויים להיות שונים, כמו לדוגמה קשיים המתעוררים בעקבות אירועים משפחתיים שלילד קשה להתמודד עימם (מוות, מחלה קשה, גירושין וכדומה), מעבר דירה, או כניסה למסגרת לימודית חדשה.
קשיים חברתיים: סיבות בנוף הילד
אנשי המקצוע מבית טומטיס מוסיפים שלעתים מקורם של קשיים חברתיים אלו קשור לילד עצמו כמו ביישנות ומופנמות, דימוי עצמי נמוך, חרדה חברתית וכדומה. ייתכן שישנו גם שילוב של מספר גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים האחראיים לקשיים החברתיים כמו גם גורמים אחרים, פיזיולוגיים, בעלי השלכות על האינטראקציה הבין-אישית.
אחת הדוגמאות מתייחסת לעיכובים התפתחותיים בהיבט המוטורי ואו השפתי, שכתוצאה מכך מתקשים ברכישת מיומנויות חברתיות יעילות. גם ילדים בעלי הפרעה התפתחותית נרחבת (ספקטרום אוטיסטי), שבכללם אוטיזם קלסי, אספרגר ותסמונת רט, מתקשים ליצור תקשורת עם הסביבה הן בהיבט המילולי והן בהיבט הבלתי מילולי ונזקקים לסיוע טיפולי. דוגמה אחרת שעלולה לפגוע במיומנויות החברתיות נוגעת ללקויות פיזיות כמו ליקויים בראייה והשמיעה.
הורים רבים מכירים מקרוב את התופעה הזו המכונה "קשיים חברתיים", ולבם נחמץ בקרבם מכך שילדם מתבודד ומשחק לבד ואו אינו מוזמן למסיבות, אירועים חברתיים וימי הולדת. במקרים מסוימים עשוי הנידוי לבוא לביטוי על ידי לעג, השפלות, נידוי או הצקות מצד ילדים אחרים ואפילו לשיימינג ברשתות החברתיות.
בנסיבות הללו, עומדים ההורים חסרי אונים לנוכח התופעה וללא היכולת לגונן על ילדם. מבית חברת טומטיס לקשב, למידה ותקשורת מציינים שאי מקובלות חברתית עשויה להתחיל ולהתפתח כבר בגילאים הרכים, אך לעתים גם בגילאים מאוחרים יותר, כמו לדוגמה במעבר דירה, במעבר בין מסגרות חינוכיות שונות וכן הלאה, ובמגוון דרכים פוגעניות כאלו ואחרות, לרבות אלימות מילולית ואו ופיזית.
למצגת משרד החינוך בנושא קשיים חברתיים
השלכות קשות
מעבר לסבל רב שהדבר מסב לאותם ילדים דחויים, עלולים קשיים חברתיים להוביל להשלכות קשות החל מירידה בלימודים והסתגרות ועד לדיכאון ופגיעה בדימוי ובביטחון העצמי. אי מקובלות חברתית היא תופעה שיכולה להיגרם מסיבות רבות ומגוונות, שחלקן קשורות לרקע המשפחתי ולסביבה החינוכית-חברתית, בעוד אחרות נעוצות בילדים עצמם.
כמו כן, כיום ישנה הבנה בקרב אנשי מקצוע שקיימים אי אלו הבדלים ברמת עוצמתו של הצורך החברתי הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים, ולא אחת ניכר ובולט שוני זה כברב שלבי התפתחות התינוק הראשונים. יתירה מכך, קשיים חברתיים עשויים לעתים להתפתח על רקע מחסור במיומנויות חברתיות וכישורי למידה בסיסיים, החיוניים מאוד והכרחיים ליצירת אינטראקציות בין אישיות.
דרכי הטיפול בבעיות של דחייה חברתית
מיומנויות חברתיות בסיסיות הן תהליך הנרכש החל מתקופת החיים המוקדמת, אם באמצעות הקשר הראשוני שנרקם בין התינוק להוריו, ואם במרוצת הזמן עם אחיו, קרוביו או במהלך משחקים ואינטראקציה חברתית בגן ובבית הספר.
כישורים חברתיים לקויים עשויים לעתים להתפתח על רקע ליקויים קוגניטיביים התנהגותיים, קושי בוויסות רגשי ואו הבעת הרגשות, קושי בדחיית סיפוקים, נוקשות מחשבתית, כמו גם בקרב ילדים אוטיסטים המתקשים בזיהוי רגשותיו של האחר וביכולת שלהם להתגמש בהתאם לצרכים החברתיים.
הטיפול בקשיים חברתיים נשען בדרך כלל על טיפול פסיכולוגי המשולב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיטת טומטיס היא טכניקה נוספת שהוכחה כאפקטיבית במיוחד לטיפול בבעיות וקשיים של הסתגלות חברתית. השיטה מתבססת על אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי ויעילה עבור קשת רחבה של הפרעות ובעיות שונות.
להיות עם היד על הדופק ולשים לב לאיתותים
המומחים מבית טומטיס מסבירים שבנוסף למגבלה הפיזית המונעת מהם לקלוט את כל הגירויים החזותיים או השמיעתיים המעורבים באינטראקציה הבין-אישית, הם עלולים ללקות בביטחון ודימוי עצמי נמוך ולהעז פחות להתנסות להתחבר עם בני גילם.
קשיים חברתיים עשויים להתפתח גם במצבים של קשיים בתפקודים לימודיים כמו לקויות למידה, קשיים בוויסות התחושתי, וכן הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. באופן כללי, קשיים בתפקוד הלימודי משפיעים גם על הדימוי העצמי, ומכאן שגם על ההיבט החברתי.
בעידן המודרני מרבית מהילדים מנהלים אינטראקציות חברתיות באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. מדובר אמנם בחלק מהווי התרבות של ימינו, אך עלינו כהורים להיות עם היד על הדופק ולשים לב לאיתותים, אם באמצעות תשאול הצוות החינוכי בבית הספר על תפקודו החברתי של הילד, ואם באמצעות הקשבה לתלונותיו או להתנהגות המעידה על מצוקה רגשית, ובמידת הצורך להיוועץ בגורמים מקצועיים.
