על פי הערכות, שניים מכל עשרה בני אדם סובלים מלקות למידה המכונה "דיסלקציה". אנשי הצוות המקצועי מבית טומטיס לקשב למידה ותקשורת מסבירים שהדיסלקציה היא לקות נירולוגית מולדת עם רקע תורשתי אשר מקשה על קריאת טקסטים בצורה תקינה. הגישה הרווחת בקרב אנשי חקר בעשרות השנים האחרונות היא שמדובר בקושי לפענח את רצפי האותיות והמילים וקושי בתרגומן לצלילים (פונמות) בעלי משמעות.

 

כיצד באה לקות הדיסלקציה לידי ביטוי?

אדם בעל דיסלקציה יקרא באופן פחות טוב, מאנשים בני גילו בעלי מנת משכל דומה לשלו, אף שעבר תהליך למידת קריאה זהה לשלהם. תהליך רכישת מיומנויות הקריאה ילווה בקשיים את בעל הלקות עוד מכיתה א' וימשך מספר שנים. הקריאה תהיה איטית ושגויה וכרוכה בתחושת מאמץ. הלקות אינה נעלמת עם הגיל וגם דיסלקטים שהשיגו רמת קריאה סבירה יחוו ליקויים הפוגמים באוטומציה של הקריאה.

 

הגדרות וסוגי הלקות

דיסלקציה‏ נחלקת לסוגים ורמות שונות, אנשים הלוקים בבעיה יסבלו מסימפטומים שונים וחוּמרה שונה. על פי הסימפטומים תחולק האוכלוסייה הדיסלקטית לתת אוכלוסיות בניהם: פונולוגית, לקסיקלית, וויזואלית ומשולבת.

 

תופעות לוואי הנלווים לדיסלקציה

ממצאי המחקר מראים שהדיסלקציה איננה קושי ספציפי בקריאה בלבד, אלא מהווה, בין היתר בתהליכי ארגון ובכשל בתהליכי התפיסה המרחבית (דיסלקציה מרחבית) שמתבצעים בקרב רוב בני האדם באופן אוטומטי ובצורה בלתי מודעת, כמו היכולת לזהות ולעבד מידע הנוגע למיקומם וצורתם של גירויים במרחב וכן בכישורי השפה הדרושים לקריאה.

 

מעבר לכך, לא אחת מהווה הדיסלקציה תחלואה נלווית להפרעת קשב וריכוז או ללקות למידה לא מילולית אחרת כגון קושי גרפו מוטורי (בעיה מוטורית המקשה על יכולת הכתיבה), קושי בקואורדינציה, קשיים בהתארגנות ותפקודים ניהוליים ועוד.
דיסלקציה נפוצה מאוד בקרב בעלי ליקויי הלמידה וניתן למצוא בה דרגות חומרה שונות. הלקות מופיעה בגילאים שונים, אולם תבוא לידי ביטויי באופן שונה בכל גיל.

 

על פי גישה זו, בני אדם הלוקים בדיסלקציה נאלצים להשקיע לא מעט משאבים קוגניטיביים בפענוח של טקסטים, מה שמותיר ברשותם הרבה פחות משאבים פנויים לצורך הפעלת הקשב הדרוש לשם פענוח התכנים. יחד עם זאת, מחקר חדש שנערך מטעם האוניברסיטה העברית מראה שהדיסלקציה איננה מסתכמת בקושי ספציפי בקריאה.

 

אבחון דיסלקציה

רצוי מאוד כי אבחון ראשוני יתבצע כבר בגיל צעיר בו מפתח הילד מיומנויות הקריאה והכתיבה. התסמינים המאפיינים את הבעיה הם: היפוך אותיות ומספרים, קשיים בהעתקה, קשיים בלימוד האלף-בית ומספרים, בלבול בצבעים ובצורות ועוד. את הלקות ניתן לאבחן באמצעות אבחון דידקטי או אבחון פסיכו- דידקטי.

 

אבחון הדיסלקציה מתבצע כיום על פי רוב בגילאי 7 - 6 בשלב שבו אמור הילד להתחיל ברכישת תפקודי הקריאה והכתיבה. ואולם, מאחר והאבחונים הם תולדה של העשורים האחרונים בלבד, קיימת כיום מגמה מתרחבת של פניה לאבחון דיסלקציה בגיל מבוגר.

 

מי יכול לאבחן דיסלקציה?

במרוצת השנים עשויים הסובלים מדיסלקציה לסבול מתחושת חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך, דיכאון וחרדות. ברור אם כך, מדוע כה חשוב לפנות לאבחון מיד כשמתעורר חשד בקרב ההורים ואו אנשי החינוך וההוראה לקיומה של לקות למידה.

 

אבחון הדיסלקציה מיושם באמצעות דידקטי או פסיכו דידקטי, כשהאבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחן דידקטי שהוסמך לכך מטעם משרד החינוך, בעוד שהאבחון הפסיכו דידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג עם הכשרה מתאימה או בשיתוף של פסיכולוג ומאבחן מומחה. ישנן כמה שיטות טיפוליות להתמודדות עם הדיסלקציה כמו לדוגמה הוראה מתקנת ושיטת טומטיס לבניית תשתית איתנה התומכת בתהליכי הקריאה.

לפרטים נוספים מאתר ״מיו קליניק״ 

 

שיטת טומאטיס להבניית תשתית התומכת בתהליכי הקריאה

ברשימה זו נמנים אלברט איינשטיין, לאונרדו דה וינצ'י, וינסטון צ'רצ'יל ותומס אדיסון, מה שהוביל לא מעט אנשי חקר לבחון את הקשר שבין דיסלקציה וגאונות. עם זאת, לאונרדו דה וינצ'י, תומס אדיסון ואלברט איינשטיין נאלצו להתמודד מול הקשיים המורכבים שהציבה בפניהם הלקות, עד שהצליחו לפתח את היכולת להפוך מגבלות ליתרון. 

ואולם, לא לכול אדם יש את הכלים והמשאבים הנפשיים להתמודד בהצלחה עם הקשיים שמציבה בפניהם הדיסלקציה ולהפוך לימונים ללימונדה. דיסלקציה בגיל מבוגר יכולה להתבטא בכול היבטי החיים, החל מקושי במילוי טפסים, דרך קושי בארגון המידע, ועד לפערים בולטים בין הבעה בעל פה והבעה בכתב. ישנן כיום כמה שיטות טיפוליות שמטרתן להקנות כלים להתמודדות יעילה עם הדיסלקציה, בהן הוראה מתקנת ושיטת טומטיס להבניית תשתית התומכת בתהליכי הקריאה.

דיסלקציה לא ניתן לתקן או לרפא באופן מוחלט, אולם ניתן לפתח את המיומנות הפגועה בדרכים שונות, בדרך כלל על ידי אימון ותרגול. כיוון שאימון ותרגול הקריאה דורשים מהמטופל להתעמת באופן ישיר עם קשייו, לעתים קרובות נוצר תסכול והימנעות מהעיסוק בקריאה.


לעומת זאת, הטיפול בשיטת טומטיס פונה לשורש הבעיה ואיננו דורש מהמטופל תרגול קריאה, אלא לאחר שמתבססת תשתית איתנה יותר התומכת בתהליכי הקריאה. כך, המטופל חווה הצלחה
ורצון לקרוא.על ידי טיפול  בבעיה, יחול שיפור שיקל בצורה ניכרת על איכות חייו של בעל הלקות ויבוא לידי ביטוי בהישגיו האקדמיים.

שיטת טומאטיס מציעה טיפול באנשים הסובלים מלקות למידה זו. הטיפול כולל שימוש במכשיר טכנולוגי המכונה SOLISTEN, הדגם הנייד של 'האוזן האלקטרונית', באמצעותה נערכים אימוני הקשבה על ידי גירוי צלילי. הגירוי הצלילי מאמן את האוזן וגורם למערכת העצבית והמוח להתעורר וכך משתפרים תפקודי הגוף והנפש לרבות השפה, הדיבור, הקריאה והכתיבה.

מלא פרטים כאן בכדי שנוכל ליצור איתך קשר