אבחון קשב וריכוז על ידי גורם רפואי המתמחה בתחום

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית גופנית, אך יחד עם זאת, היא בעלת השלכות גם על תחום הלמידה.

ההשפעה הניכרת של הפרעת קשב על התפקוד האקדמי הובילה לכך שאנשי מקצוע מסווגים אותה כתת קבוצה בקטגוריית ליקויי למידה למרות שבניגוד ללקויות הלמידה השונות כגון, דיסלקציה, דיסגרפיה, דיספרקסיה התפתחותית או ורבלית וכדומה, המשפיעות באופן ממוקד בהיבט הלימודי, משפיעה הפרעת הקשב על התפקוד בכל תחומי החיים.

ואולם, על אף האמור כאן, חשוב לציין כי לקויות למידה שכיחות למדי כתחלואה נלווית או משנית להפרעת הקשב, אך אין מדובר בהפרעת הקשב עצמה. הפרעת קשב והריכוז הינה הפרעה נוירו גנטית בעלת מקור גופני מובהק, ועל כן אבחון קשב וריכוז חייב להיערך על ידי גורם רפואי המתמחה בתחום כגון נוירולוג,קלינאית תקשורת או פסיכיאטר בלבד.

חשיבות אבחון קשב וריכוז כבר בגילאים המוקדמים

בכל הנוגע לאבחון לקויות למידה בכלל, ובפרט אבחון קשב וריכוז קיים בלבול, והמושגים כגון "אבחון דידקטי", "אבחון פסיכו דידקטי", "מבדקים ממוחשבים", וכן "מבדק,MOXO ,BRC או TOVA" ממהרים לצוץ ולעלות.

חשוב להדגיש שאת אבחון הפרעות קשב וריכוז רשאי לבצע על פי חוק רופא מומחה בלבד, תוך הסתייעות בכלים אובייקטיביים כגון מבחנים ממוחשבים ובחוות דעת של אנשי מקצוע מתחומים נושקים לרבות פסיכולוגים, קלינאית תקשורת, אנשי חינוך וכדומה.

ביטוייה של הפרעת הקשב והריכוז הינן רוחביים, והיא עשויה לתת את אותותיה בתפקודים רבים בתחום הדידקטי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי, ומומלץ לפנות לאבחון וטיפול כבר בגילאים המוקדמים, עם זיהוי התסמינים המעוררים חשדות להתקיימות ההפרעה.

התמהמהות באבחון ההפרעה עשויה להוביל להופעתן של הפרעות רגשיות והתנהגותיות נוספות, הנובעות מחוסר ההצלחה, משקעים ותסכול מתמשכים, לרבות דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון ונטייה להתמכרויות.

אבחון הפרעת הקשב כצעד הראשון וההכרחי לטיפול נכון

אבחון קשב וריכוז מהווה את הצעד הראשון וההכרחי לטיפול נכון ויעיל בהפרעה והשלכותיה. לצערנו אין כיום בדיקות מעבדה לאיתור הפרעת הקשב, והזיהוי מתבצע בהתאם לקריטריונים מוגדרים וממקורות רבים ככל שניתן.

על פי חוזר משרד  הבריאות ביצוע האבחון נערך על ידי פסיכיאטר המתמחה בילדים ונוער או נוירולוג אשר רכש ניסיון בתחום הפרעות הקשב. האבחון הרפואי המלא מורכב ממספר שלבים על מנת לקבל מידע מקיף על מכלול התפקודים והכישורים של הנבדק.

האבחון כולל היסטוריה מפורטת של הנבדק ומשפחתו, הערכה התפתחותית והערכה קלינית, לרבות התרשמות הרופא המאבחן והערכת מצבו הנפשי והרגשי של הנבדק על סמך שיחה מובנית וראיון מלא עם בני המשפחה. לצורך האבחון רשאי, כאמור, הרופא להסתייע בכלי אבחון נוספים לרבות אבחון קשב ממוחשב.

כיום נהוג להבנות תכנית טיפולית פרטנית הנשענת על ממצאי האבחון, ומשולבת בטיפול תרופתי כגון ריטלין או קונצרטה וכדומה, יחד עם טיפול קוגניטיבי, טיפול בשיטת טומטיס, טיפול פסיכולוגי ואף הדרכת הורים.