סיפורו של רפי בן ה-37

סיפורו של רפי בן ה-37 אבחון קשב וריכוז בשיטת טומטיס


מזה 11 שנים, אני שוהה בדרום אמריקה לרגל עסקים.
בניגוד לשאר בני המשפחה, לא סיימתי תוכנית לימודים פורמלית, התקשיתי להשתלב במסגרות ולמדתי רק מתוך התנסות אישית.
באחד מביקורי המולדת השנתיים, נחשפתי לראשונה לשיטת טומטיס בעקבות ניסיונה הטוב של בת אחותי הצעירה. 
לא שקלתי לעבור את התהליך בעצמי בגלל הצורך להגיע למרכז מספר פעמים בשבוע שנראה לי כבזבוז של שעות פנאי יקרות.

לפני כשנה, השתתפתי באירוע משפחתי בלתי פורמלי מספר ימים אחרי הנחיתה בארץ.
למרות הקהל האוהד שכלל את הורי, אחי, אחיותי ובני ביתם,  ה"יחד" היה בשבילי מאמץ מעיק.
חוויתי את עצמי מאחורי מסך שהיה קיים מאז שזכרתי את עצמי.
בגיל 37, רציתי להשתחרר מהמסך ולהרגיש יותר נוכח בזמן אמיתי.
לאחר שגיליתי שאפשר עכשיו לעבור תוכנית טומטיס בבית, באמצעות מכשור נייד, החלטתי לנסות.

להפתעתי, כבר אחרי השעתיים הראשונות חשתי הקלה אבל בתור ספקן, לא שיתפתי אחרים בתחושה עד אחרי אמצע היחידה הראשונה של 30 שעות. אז כבר הייתי די משוכנע  שהמסך מתפוגג ואני קליל יותר. הפתעה נוספת במהלך ההקשבה - גיליתי שאני קולט ספונטנית את המלים בשירים באנגלית ובספרדית – דבר שלא הצלחתי לעשות לפניכן.

את מרבית שעות "ההקשבה" ביליתי בשינה  - כי נרדמתי עם המוסיקה.
כן, גם השינה השתפרה!
בגלל הלו"ז הצפוף, סיימתי את מכסת השעות תוך שבועיים וקצת
וחזרתי לחו"ל ולקצב חיים מהיר ולחוץ.

הפעם הורי הופתעו כי שמרתי אתם על קשר רציף במייל – הודעות קצרות – אבל לפחות כתבתי.
עד אז התחמקתי מכתיבה – עכשיו המאמץ אתגר אותי במקום לשתק אותי.
הייתי פחות לחוץ. הורי נהנו מתקשורת יותר פתוחה ונינוחה אתי. הרגשתי טוב.

היועצת בטומטיס עודדה אותי לעשות יחידה נוספת בחו"ל כעבור מספר שבועות אבל לא התפניתי לכך ולא בער לי. יצא לי להגיע לארץ לביקור קצר כעבור ארבעה חדשים ובשלב זה הקלילות החדשה שלי נשחקה מעט וחלה נסיגה ביכולת הקליטה של מלים בשירים.
למזלי היה מכשיר פנוי עבורי כך שיכולתי לנצל את הביקור להמשך התהליך של אימוני הקשבה.

כבר עברה שנה מאז שסיימתי את התהליך.
אני זורם עם החיים וסבלני יותר ואני נוכח ללא מסך.
נוח לי ונוח לסובבים אותי. מומלץ!