שיפור כישורי למידה למוזיקאים וזמרים

שיפור כישורי למידה למוזיקאים וזמרים

שיפור הזיכרון למוזיקאים ורכישת כישורי למידה


"האם שמיעתי שהתרחבה ו"התגמשה" המשיכה להיות כזו? מאז האימון, לפני שנה, יש לי יותר ביטחון עצמי וחופש בנגינה. אני עדיין מרגיש את ההבדל. אני מאמין שפריצת הדרך שהביאה טכנולוגיה חדשה זו, תוכל לעזור לאנשים רבים.
אני מוקסם מהאפשרויות שהשיטה מביאה לחוויה של הלמידה המוסיקלית,התורמת רבות לשיפור כישורי למידה וצופה קדימה למחקרים חדשים בתחום זה עם מוסיקאים מבצעים". כיצד השפיעה שיטת טומטיס על נגינתי בכינור

How The Tomatis Method Affected My Violin Playing
 By Richard Lawrence
with Dorothy Lawrence

אני כנר קלאסי ומלחין, התחלתי להתעניין מאוד במוסיקה וריפוי לפני ארבע עשרה שנה.
קראתי כל מה שיכולתי למצוא על הנושא ונפעמתי לגלות שמוסיקה כאמנות ריפוי היתה בשימוש בצורות רבות במשך מאות בשנים כמעט בכל תרבות. כמוסיקאי קלאסי היה מעניין במיוחד לגלות שרבים מהמלחינים הקלאסיים הגדולים חלקו התפעמות זו מכוחה של המוסיקה.


לפני שנים מספר, הציע לי ידיד, אשר יש לו ידע נרחב בריפוי, לקרוא ספר בשם: "האוזן המודעת" מאת אלפרד א. טומטיס. טומטיס הוא רופא, פסיכולוג ומחנך צרפתי שהיתה לו [ועדיין יש] השפעה מהפכנית בהבנה כיצד האוזן באמת פועלת, ומהם תפקידיה השונים מעבר לתפקיד ה"שמיעה" שמיוחס לה.

למזלם של המוסיקאים, אביו של טומטיס היה זמר אופרה. כיוון שבנו התמחה בלימוד האוזן, הוא התחיל לשלוח אליו זמרים בשביל שיעזור להם בבעיות קוליות. הודות לעבודתו עם זמרים הגיע טומטיס לפיתוח שיטתו שמזה 40 שנה עוזרת למוסיקאים וזמרים רבים לשפר את כישוריהם, או להתגבר על בעיות שהם חווים במקצועם ועבודתם. על מנת לבצע זאת, פיתח ד"ר טומטיס מכשיר אלקטרוני שמלמד להתמקד יותר טוב בצלילים.


את פייר סוליה, מנהל מרכז טומטיס בלאפאייט, פגשתי במפגש הראשון של קבוצה מצפון קליפורניה שהיתה מעוניינת בצליל וריפוי. פייר בא מדרום צרפת וחווה באופן אישי את היעילות של שיטת טומטיס כשלמד לדבר אנגלית תיקנית. מאוחר יותר הפך למטפל בילד ובמשפחה והשלים בפאריס את הכשרתו כיועץ בשיטת טומטיס. הוא עבד עם ילדים רבים שלהם קשיי למידה, אולם היה מעוניין גם באופן שבו אימוני ההקשבה ישפיעו על מוסיקאי מבצע, ואני התנדבתי בהתלהבות.


תחילת אימוני ההקשבה שלי עם קלינאית תקשורת היתה בינואר 1995. בהתחלה נבדקו כישורי ההקשבה שלי. כמוסיקאי, חשבתי שהיתה לי אוזן טובה למדי ורוב הזמן עניתי נכון, אולם לפעמים התקשיתי לומר מאיזה כיוון בא הצליל. זה הפתיע אותי: האם זו יכולה להיות אחת הסיבות לקשיים קלים שהפריעו לי בעת הנגינה? הייתי נרגש למחשבה שניתן יהיה להתגבר עליהם.

בהתחלה הקשבתי במשך שעתיים למוסיקה מוקלטת בעודי נח. בקלטות היתה מוסיקה של מוצרט שסוננה בשביל לספק תחום מדוייק של תדירויות גבוהות ונמוכות. רשמתי את חוויותי: "זה נשמע די חורק. מתחילים במוצרט ולקראת סוף השעתיים עוברים למזמור גרגוריאני. מוצרט גורם לי לחוש שמשהו משתנה, המזמור הגרגוריאני גורם לי לחוש מרוכז ורגוע". לעיתים אף נרדמתי במשך הימים הראשנים.


במשך ההקשבה, מעודדים את "המקשיבים" לצייר. ביום הראשון והשני ציירתי תמונות של זכרונות ילדות מאושרת. ביום השלישי היה הצליל מסונן גבוה יותר באופן בולט. ביום הרביעי חשתי רדום פחות מאשר במשך שלושת הימים הקודמים. ביום החמישי, מוצרט סונן עוד יותר ונשמע חורק יותר. כאשר הסינון הגיע לשיאו, זה היה מעצבן להקשיב. התחלתי לצייר ציורים מופשטים יותר, וציירתי שלושה –מה שהיה המון בשבילי. המזמור הגרגוריאני לא סונן והיה נעים יותר להקשיב לו.


לקראת סופו של מקבץ ההקשבה הראשון, התחלתי לשים לב לשינויים גופניים, למשל, הרגשתי רצון לשבת זקוף והצוואר שלי היה חופשי יותר. שמיעתי נפתחה וחוויתי בהירות צליל רבה יותר. בבית, בערבים, כאשר הקשבתי למוסיקה תזמורתית, הבחנתי בתחום רב יותר של צלילים : שמתי לב במיוחד לכלים עם התדירויות הגבוהות ולתזמורת היה צליל עשיר יותר. הרגשתי כאילו רכשתי מערכת סטריאו חדשה!


באותו שבוע ניגנתי כמה מהקונצ'רטי של מוצרט. הרגשתי מצויין למרות שלא ניגנתי יצירות אלו שנים.
שמתי לב גם לשינוי בקולי. הוא היה חופשי והגיע לתחום רחב יותר של צלילים. בנוסף לשינויים המוסיקליים, שמתי לב למיקוד גובר והולך במטרות בחיי; הרגשתי ממוקד יותר.


כמו כן, שמעתי מוסיקה באופן פנימי בצורה בהירה יותר. זה גורם לי להיות מודע יותר לחשיבות המוסיקה שאתה שומע בתוכך. רוב האנשים מתרכזים בנגינה נטו ועובדים על בעיות טכניות. אולם, יש לשמוע קודם את המוסיקה בפנים וזה מניע אותך ליצור את הצליל הפנימי הזה שוב. אני חושב שמורים למוסיקה שמלמדים באקדמיה ובבתי הספר למוסיקה, מניחים שאיכשהוא השמיעה הפנימית פשוט מתפתחת. לעולם אין מסבירים למעשה לתלמידים שכל הדבר מתחיל בראשך, עם משהו שאתה שומע.


ככלל, מאמינים שאם תפתח טכניקה מסויימת, תנגן טוב יותר. אולם טכניקה טובה יותר רק תשחזר ביתר דיוק את הצליל שאתה שואף אליו, הצליל שאתה שומע ומדמיין בפנים. אם אתה מדמיין צליל ממוצע כזה, לא נלהב, תוכל רק לנגן אותו בטכניקה משופרת. לרוע המזל, אין פירושו של דבר שתצלצל טוב יותר.
אני מאמין שהדרך הטבעית והיעילה יותר לשפר את איכות הצליל היא לחנך את האוזן מחדש לשמוע צלילים יפים יותר. אז, בגלל שאתה רוצה לנגן צלילים אלה, תשנה את נגינתך בנסותך לשחזר אותם.


התקופה הכי מעניינת של האימון היתה מקבץ ההקשבה האחרון. זה התחיל בבדיקת הקשבה נוספת. היה הבדל ברור. זה היה יותר קל ויכולתי לומר מאיזה כיוון הצליל הגיע. הייתי יותר מרוכז והיו לי מעט בעיות עם זה. הרגשתי לגבי החיים היתה חיובית, בוטחת וטובה יותר.


במקבץ אחרון זה, לקחתי את הכינור ובזמן הנגינה הקשבתי לו דרך האוזן האלקטרונית, כלומר שמעתי את הצליל שלי מסונן ומועבר דרך האוזן האלקטרונית ולא ישר מהכינור. הצליל נע בעדינות מדגש על הנמוכים לדגש על הגבוהים (בעזרת האוזן האלקטרונית), ועבר כמעט רק דרך האזן הימנית, בשביל להפוך אותה לאוזן מובילה.


טומטיס הוכיח שכאשר אוזן ימין מובילה אנו יכולים לעבד את הצליל מהר יותר. זה חשוב לא רק בשביל מוסיקאים אלא גם בשביל זמרים שחייבים לבקר את קולם. באוטוביוגרפיה שלו מספר טומטיס, שזמרת האופרה המפורסמת מריה קאלאס באה למשרדו יום אחד ואמרה שאינה יכולה לשיר יותר כיוון שאינה יכולה לפקח על אוזן ימין, טומטיס אימן אותה והיא המשיכה לשיר בהצלחה שידועה לכולנו.


כשהתחלתי לנגן לאחר תכנית טומטיס, לא היה זה הצליל שמשך את תשומת לבי! התחלתי לחוש בתוכי איזורים שהיו מתוחים. בתחילה שמתי של למתח בצידי השמאלי. מיד התאמתי את נגינתי כך שאוכל לחוש טוב יותר. הרגשתי את נשימתי נפתחת והתחלתי להיות מודע לשיווי המשקל. החוויה שעברתי היתה מאוד דומה לזו שעברתי כשלמדתי את שיטת אלכסנדר שנים אחדות קודם לכן. אולם זה היה אפילו חי יותר משום שהיתה בזה יותר תחושה פנימית של אזורי המתח בזמן הנגינה.


בכל פעם שניגנתי למדתי קצת יותר היכן המתח נמצא וכיצד לטפל בו. ממש "שמעתי" את גופי. חשתי יותר מרחב בין הכינור וכתפי ויכולתי לחוש ממש את נשימתי. היה לי ברור יותר היכן סטיתי מהקצב הנכון. תמיד היה לי מה שמכנים "ויברטו של פרק כף היד". מצאתי עצמי מסוגל לבצע "ויברטו של הזרוע"– דבר שלא הצלחתי קודם לכן לעשות. מעבר מפוזיציה לפוזיציה [על הכינור] הפך קל יותר. תחושת האיזון היתה נפלאה עבורי.

 

כתבתי ביומני: "מודעתי הגדלה לצליל הפנימי והקשר עם השרירים לשם הפקת צליל זה, הגבירה את בטחוני העצמי המקצועי באופן ניכר".

באותה תקופה השתתפתי באחד הערבים במפגש אילתור בג'ז עם ידידי הפסנתרן ג'ון סימון. הוא העיר ששם לב לחופש הרב שרכשתי באילתור; "הלכתי עם זה" יותר.

מסתבר ששיפור הזיכרון,כישורי למידה במוזיקה הינה סוג של לקות למידה לא מילולית, ממשיך ריצ'ארד ואומר "אחד הדברים המפתיעים שהבנתי פתאום בזמן התהליך היה, שאנשים עשויים ללמוד מוסיקה משך כל חייהם; ללמוד בקונסרבטוריונים, באוניברסיטאות, ושמיעתם אינה נבדקת אף פעם כחלק מלימודיהם!"


זה חבל, כי כפי שטומטיס מציין, איננו יכולים להפיק צליל שאיננו שומעים.
רעיון אחרון זה עורר שאלות רבות והשוואות. למשל, דר. טומטיס חקר באופן רציני שפות. הוא ניתח את תדירות הצליל היסודית של כל שפה על מנת להחליט באילו צלילים השתמשו הדוברים הכי הרבה ולכן יהיו הכי רגישים אליהם.

הרי כמה מתדירויות הצליל שמאפיינות מספר שפות:

צרפתית:  1000 - 2000 Hz  
אנגלית בריטית: 2000 - 12000 Hz
אנגלית אמריקנית: 800 - 3000 Hz
גרמנית: 100 - 3000 Hz
שפות סלביות: 100 - 8000 Hz
ספרדית: 100 - 500 Hz ו- 1500 - 2500 Hz


אנו יכולים לומר שלאדם יש "אוזן" לשפה מסויימת. דר. טומטיס הוכיח שזה אכן כך. במחקריו הוא הוכיח שכשרון לשפות הוא יותר המוכנות לשמיעת צלילי השפה מאשר המוכנות לדבר בה. כתוצאה מכך, שיטתו להתניית האוזן נפוצה ומשתמשים בה בהצלחה רבה ללימוד שפות בכל אירופה.


אם כך, האם זה יכול להיות נכון גם לגבי סוגים של מוסיקה? האם כלים מסויימים, וסגנונות מסויימים של מוסיקה מצלצלים יותר ברור, פשוטו כמשמעו, אצל אנשים אחדים ולא אצל אחרים? האם ניתן לתקן בעיות מוסיקליות ע"י שיפור תחום התדירויות שנשמעות ע"י המוסיקאי? למשל, אם למישהו יש בעיות עם ריתמוס, לאחר עם גובה צליל, לשלישי עם איכות הצליל,– האם שמיעה יותר בהירה של תחום תדירויות נרחב, תעזור לתקן בעיות אלו?


כשהקשבתי לראשונה למוסיקה מסוננת, שמתי לב שהצלילים הגבוהים לא היו נעימים בהתחלה, והנמוכים כן. זה גרם לי לתהות אם אנחנו משתוקקים לצליל שלא טוב לנו. יתכן שאנו שומעים כל-כך הרבה מוסיקה ו/או צלילים בתחום תדירויות מסויים, שאנחנו משתוקקים לעוד מסוג זה בגלל שאנו רגילים אליו. אולי זה כמו להשתוקק לסוכר אפילו אם יותר מדי זה מזיק.


האם שמיעתי שהתרחבה ו"התגמשה" המשיכה להיות כזו? מאז אבחון לקויות למידה וסיום הטיפול בהם בשיטת טומטיס אני מרגיש שהפרעת קשב וריכוז שכחה, יש לי יותר ביטחון עצמי וחופש בנגינה. אני עדיין מרגיש את ההבדל. אני מאמין שפריצת הדרך שהביאה טכנולוגיה חדשה זו, תוכל לעזור לאנשים רבים.
אני מוקסם מהאפשרויות שהשיטה מביאה לחוויה של הלמידה המוסיקלית, וצופה קדימה למחקרים חדשים בתחום זה עם מוסיקאים מבצעים.

תרגמה: אוכמא שפרן

 

>
כיצד מעריכים את ההתקדמות?