כל מה שלא ידעתם על לקות למידה לא מילולית

כל מה שלא ידעתם על לקות למידה לא מילולית לקות למידה לא מילולית ואספרגר

מנתונים שפורסמו לפני מספר שנים עולה שחל זינוק דרמטי במספרם של ילדים אוטיסטים בישראל, כשהסטטיסטיקות מדברות על כך שאחד מכל 200 ילדים נמצא על הספקטרום האוטיסטי, כאשר 80% מתוכם הם בנים.

לקות למידה מתקשרת בדרך כלל עם מגוון קשיים שפתיים הנוגעים לקריאה וכתיבה. עם זאת, ישנה גם לקות למידה נוספת, לקות למידה לא מילולית, המוכרת פחות, אם בשל שכיחותה הנמוכה באופן יחסי בקרב האוכלוסייה ואם בעקבות מיעוט המחקרים בתחום.  

 

למעשה, "לקות למידה לא מילולית" מהווה המושג שהחל להתפתח בעשורים האחרונים בלבד, מתוך המטרה לסווג את לקויות הלמידה לקטגוריות שונות ולא להתייחס אליהן כאל מקשה אחת.

החלוקה לתת-קבוצות של לקויות למידה מילוליות ובלתי מילוליות היא בהתאם למקור המשוער שבגינו נובע חוסר התפקוד בהמיספרה הימנית או השמאלית של המוח האמונות על התפקודים השונים. על פי סקרים מחקריים, כ- 20% מכלל הילדים בעלי לקויות הלמידה לוקים בתסמונת ההמיספרה הימנית, כאשר חלקם מאובחנים כסובלים מלקות למידה לא מילולית.

 

 לקות למידה לא מילולית ואספרגר: נקודות דמיון בפרופיל החוזקות והקשיים

אנשי המקצוע מבית "טומטיס ישראל" לקשב למידה ותקשורת מסבירים שללקות למידה לא מילולית ואספרגר ישנן כמה נקודות דמיון בפרופיל של הקשיים, אולם בעוד שלקות למידה לא מילולית מוגדרת כלקות למידה על ידי אנשי המקצוע והחוקרים, האספרגר היא תסמונת הנמצאת בקשת האוטיסטית. 

שתי ההפרעות הללו מתאפיינות בהתפתחות קוגניטיבית תקינה וכך גם בנוגע לרכישת השפה. כמו כן, לעתים קרובות קורה שילדים עם אספרגר או לקות למידה לא מילולית מפתחים בטרם עת דיבור בעל תחביר ואוצר מילים ברמה גבוהה, ועל כן קשה לאתר את התסמונות האלו בשנות החיים הראשונות. הבעיה משותפת לשתי ההפרעות כוללת קושי בהבנת רמזים שאינם מילוליים כגון ניואנסים של שפת גוף, הבעות פנים, מחוות, אינטונציה ומרחק מרחבי מתאים.

  

לקות למידה לא מילולית: מאפיינים ודרכי טיפול

 מבית טומטיס ישראל מציינים שילדים עם לקות למידה לא מילולית ניחנים בזיכרון מילולי גבוה במיוחד, אך עם זיכרון חזותי דל. יש להם יכולת לשים לב אל הפרטים הקטנים, אך עשויים לפספס את התמונה השלמה. הם עשויים, כאמור, לרכוש במהירות הבזק את יסודות הקריאה, אבל להתקשות בהבנת הנקרא, ובפרט בקריאה בין השורות.

 המודעות הפונולוגית שלהם גבוהה והם ניחנים בזיכרון מצוין למילים ולצלילים, בעוד שהם מתקשים באיות מילים המכילות תבניות בלתי צפויות. כמו כן, רבים מהם סובלים ממסורבלות מוטורית ומקואורדינציה נמוכה.

 דרכי הטיפול המקובלות כוללות ריפוי בעיסוק במטרה לסייע להם בשיפור לקות הכתיבה, בתפקודים הניהוליים וביכולת ההתארגנות, וכן טיפול באמצעות קלינאית תקשורת וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. מחקרים מראים ששיטת טומטיס לאימוני הקשבה על ידי גירוי צלילי מהווה את אחת מהשיטות היעילות ביותר לטיפול בכל לקויות הלמידה, והיא מיושמת כיום בכול רחבי העולם.