הקשבה היא המפתח להצלחה

הקשבה היא המפתח להצלחה הקשבה היא המפתח להצלחה


מאת פייר סוליה (Pierre Sollier )
מנהל מרכז טומטיס בלאפייט, קליפורניה

במשך 40 השנים האחרונות פיתח ד"ר אלפרד א. טומטיס גישה חדשה לטיפול בדיסלקציה ובעיות למידה. הוא גילה שדיסלקציה נובעת מהקשבה לקויה. כמו כן, הוא הראה שניתן לטפל בדיסלקציה על-ידי תיקון כישורי ההקשבה. מאמר זה מציג את הבסיס לשיטת טומטיס בשפה קלה להבנה. משתמשים בשיטה לטיפול באלפי מקרים כל שנה; השיטה מיושמת ב-250 מרכזי טומטיס באירופה, צפון אמריקה ולאחרונה ביפן.

שמיעה, הקשבה ולמידה
דר. טומטיס גילה שלאוזן יש תפקיד בסיסי בהתפתחות של שפה. ממצאים מדעיים מאשרים שילדים שומעים כבר ברחם. אחרי הלידה שפתם מתפתחת בראש ובראשונה באמצעות שמיעת צלילי השפה בה הוריהם מדברים. דרך חיקוי ומשחק לומדים הילדים את התדירויות של שפת האם. רק הטמעה טובה של השפה המדוברת תאפשר התפתחות כתיבה וקריאה. אוזן טובה היא, אם כן, המפתח לשליטה בשפה.

אולם כפי שאפשר להסתכל בלי לראות, כך אפשר לשמוע בלי להקשיב. להקשבה נדרש רצון להתמקד בצלילים. טומטיס מזהה חוסר רצון זה כסיבה חשובה לליקויי למידה. הקשבה גרועה גורמת ללמידה גרועה. בשביל להקשיב טוב חייבת האוזן להיות מסוגלת לנתח את הצלילים נכון. בטבע לא קיימים צלילים טהורים: צלילים טבעיים הם תערובת של תדירויות נמוכות וגבוהות. על האוזן להיות מסוגלת להבחין בין התדירויות. אנשים עם לקויי למידה לעיתים אינם מסוגלים לכך. ה"סלקטיביות" שלהם סגורה. הם אינם שומעים את ההבדל בין "S" ו"Z", "P" ו"B", "T" ו"D" וכו'.  לפי טומטיס בשביל לקרוא ולכתוב יש לקשר בין סימן גראפי לצליל ביחידת זמן אחת. ברור מאוד שזו מטלה קשה כאשר אין מבחינים בין צלילים באופן ברור.

טומטיס גם גילה שדומיננטיות לטרלית היא המפתח להקשבה טובה. אנשים רבים יודעים שיש להם עין דומיננטית [יותר חזקה], אולם מעטים מודעים לכך שיש להם גם אוזן דומיננטית. במצב האידיאלי, צריכה אוזן ימין להיות האוזן המובילה. צלילים שנקלטים על-ידי אוזן ימין מועברים ישירות למרכז השפה באונה השמאלית של המוח. לעומת זאת,צלילים שנקלטים על-ידי אוזן שמאל מגיעים קודם לאונה הימנית ורק אחר-כך עוברים למרכז השפה באונה השמאלית. מסלול זה ארוך יותר, ומידע צלילי מסויים אובד בדרך ומקשה על זיהוי הצליל.


העברה אופטימלית של צלילים אפשרית רק אם השרירים של הפטיש והארכובה שתי עצמימות השמע באוזן התיכונה – פועלים כראוי. פירוש הדבר שכל מתח או חולשה של אחד מהשרירים יגרום להקשבה לקויה –הם אינם יכולים להתמקד באופן מדוייק בצליל. אחת המטרות של טיפול בשיטת טומטיס היא לאמן את השרירים האלה. ברגע שהצלילים מגיעים לאוזן הפנימית, הם נכנסים לקוכליאה. הקוכליאה מכילה 24,600 תאי שיער (תאי קורטי), שמפענחים את הצלילים לפני שהם מועברים למוח. "ניתן להשוות את האוזן לדינמו שמשנה את הגירוי שמתקבל לאנרגיה נוירולוגית שמטרתה להזין את המוח" (טומטיס). זו הסיבה שלאנשים שאינם שומעים חסרה לעתים קרובות אנרגיה.

לא כל הצלילים יכולים לגרות את המוח באופן יעיל. לתדירויות הגבוהות יש יכולת כזו אם האוזן מסוגלת לקלוט אותן; לעומת זאת "צלילי בס, על-ידי גירוי הוסטיבולה ויצירת תנועה גופנית צורכים אנרגיה ומתישים את הגוף" (טומטיס).

ילדים רבים עם בעיות למידה, אינם קולטים טוב צלילים עם תדירויות גבוהות. כך, הם אינם מקבלים את "אנרגית האוזן" לה הם זקוקים בשביל לזכור ולהתרכז. טומטיס גם גילה שזה מעכב או מגביל יצירתיות, כושר ביטוי, דימיון ותקשורת.

בשביל הקשבה טובה צריכים שמיעה טובה, אולם זה אינו מספיק. טומטיס אומר: "לכל התינוקות שבאים לעולם ישנו פוטנציאל להקשבה טובה". מדוע אין לכולנו הקשבה טובה? טומטיס מצא שמגוון סיבות עשוי לגרום לכך, כמו: היסטוריה של דלקות אוזניים, פרידה מוקדמת מהאם, מעבר למקום אחר, הפרעה גדולה בחיים, מתח ממושך או הפרעה רגשית בינקות. בעיות יכולות לצוץ גם בהריון אנו יודעים כעת שהעובר מקשיב ומגיב לצלילים.

כתוצאה מכך, סובר טומטיס ש: "הילד או המבוגר מתנתק מעולם ההקשבה והתקשורת. ללא רצון להקשיב הוא מעוות את המסר ומאריך את מעגל התגובה, בשביל שיוכל לסגת. וכך הוא הופך לשבוי ב"טריקים" אלה, שפעם איפשרו לו להגן על עצמו מתוקפנות העולם  הסובב". טומטיס מצא שזו הסיבה שילד שסובל מדיסלקציה למשל אינו רק ילד עם בעיות קריאה אלא ילד שכל התפתחותו נפגעה. כפי שפול מדול מנסח זאת: "ילדים דיסלקטים חיים בעולם 'מדוסלקס'" ("Paul Madaule:"When Listening Comes Alive) הם מנותקים ממשפחתם, מבני גילם, ממערכת החינוך, שמנסים להבינם אך ללא הצלחה. זה אינו מפתיע מכיוון שילדים דיסלקטיים הם הראשונים לחוש שהעולם אינו מבין אותם ולעיתים דוחה אותם. זה לא חייב להישאר כך. בעזרת תכנית הגירוי השמיעתי שפותחה על-ידי טומטיס ניתן להתגבר על קשיים אלה.

תכנית  טומטיס לגירוי שמיעתי
התכנית מתחילה בבדיקת הקשבה שמודדת תגובות לתדירויות צליל, אוזן דומיננטית וסלקטיביות. ראיון מקיף עם ההורים משלים שלב זה. אז מותאמת לפונה תכנית הקשבה אינדיבידואלית.


תכנית אימוני ההקשבה כוללת הקשבה למוסיקה שמסוננת על-ידי מכשיר אלקטרוני. מכשיר זה, שפותח על-ידי דר. טומטיס, מאמן את האוזן על-ידי מעבר בין שני ערוצים: בערוץ הראשון מובלטים הצלילים הנמוכים; בערוץ השני מובלטים הצלילים הגבוהים. מעבר זה בין הערוצים מכריח את האוזן להתאים עצמה כל הזמן לצלילים מתחלפים. צלילים אלה מועברים דרך אזניות ומוליך עיצמי [דרך עצמות הגולגולת], ומאלצים את שרירי האוזן התיכונה להתמקד בתדירויות שלא נקלטו קודם לכן. האוזן "נפתחת" בהדרגה והרצון לתקשר מתעורר.
במשך השלב הראשון של התכנית לומדת האוזן להסתגל לצלילים גבוהים. צלילים אלה דומים לאלו שהעובר שומע. כפי שהוזכר קודם מגיב העובר לצלילים שבאים מהעולם החיצוני ובמיוחד לאלו של אימו. אולם קולה מסונן דרך מי השפיר שסופגים את הצלילים הנמוכים; כתוצאה מכך שומע העובר בעיקר צלילים גבוהים. טומטיס קובע שהרצון לתקשר מתחיל ברחם. לכן משתמשים בהקלטה של קול האם שעבר סינון של הצלילים הבינוניים והנמוכים. זה יוצר מחדש שמיעה תוך-רחמית. הנסיון הקליני של טומטיס מראה שהשימוש בקול האם פותח את האוזן מהר יותר ומאיץ את השינויים הרצויים. יותר מכך, צלילים גבוהים מעוררים/מגרים את המוח ואת הרצון לתקשר כי המטופל מרגיש אנרגטי יותר. אם קול האם אינו בנמצא משתמשים במוסיקה מסוננת.
כשבדיקת הההקשבה ושינויי ההתנהגות מראים שאפשר להתחיל שלב אקטיבי יותר של תהליך ההקשבה, מושמע בהדרגה קולה הנורמאלי של האם. זה נעשה על-ידי סינון הולך ופוחת. שלב זה מדמה את המעבר משמיעה דרך נוזל לשמיעה דרך אוויר.

החלק האקטיבי של התכנית מתחיל מיד לאחר מכן. כישורי ההקשבה מתחדדים באמצעות תרגילים שנעשים על-ידי "האוזן האלקטרונית" : היא מגבירה את הצלילים העיליים הגבוהים בקול, לפני שהוא חוזר לאוזן. המטופל חוזר על מילים ומשפטים או קורא בקול, ו"האוזן האלקטרונית" מכינה את אוזן ימין להיות האוזן המובילה.
תרגילים אלה בהקשבה עצמית מגבירים את השליטה בשפה ומשפרים את איכות הקול. כשהתרגילים נעשים קשים יותר, רוכש המטופל בטחון עצמי בשימוש בשפה. זה מגביר את הרצון בתקשורת ומחדד את כישורי הלמידה. בשלב זה של האימון, ניתנים תרגילי קריאה בקול כעבודת בית יומית.
הורים ומורים מדווחים בדרך-כלל על שינויים גדולים בתקשורת ובהתנהגות בשלב זה. כמו כן, הם מציינים הגברת מוטיבציה ללמידה. התכנית מגיעה לסופה אחרי איבחון סופי וראיון עם המשפחה להערכת השינויים.
מילה אחרונה על שיטת טומטיס: אין בה שום מסר תת-הכרתי (subliminal) וגם לא הוראה או לימוד. מטרתה היא לשקם את תיפקוד ההקשבה ועל-ידי כך לאפשר קריאה, לימוד ותקשורת בדרכים מתאימות לדרישות החברה המודרנית. הקשבה היא המפתח להצלחה.

שיטות מסורתיות של חיברות (סוציאליזציה) וחינוך יפעלו כשורה כשכישורי ההקשבה מפותחים כראוי. שיטת טומטיס מספקת את השיטות האלה.

מרכז הקשבה ולמידה טומטיס 1995, לאפייט, קליפורניה
תרגמה והביאה לדפוס: אוכמא שפרן