סיפורו של מתן בן ה-10

סיפורו של מתן בן ה-10

טיפול בהפרעת קשב עם היפראקטיביות


מתן הוא "רוח סערה".  כך תארה אותו אימו כשהיה בן 9. כששיחק עם ילדים הוא דיבר בקול רם וניסה להשתלט על המשחק.  תגובותיו היו בלתי צפויות והוא הרבה להתפרץ לשיחות בעיתוי הלא מתאים. ילדי הכיתה  בדרך כלל לא הזמינו אותו להצטרף אליהם ולא נענו להזמנות שלו לשחק .

מה הבעיה של מתן?
מתן אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD), והומלץ על טיפול
תרופתי (ריטלין). הוריו העדיפו לחפש פתרון לא תרופתי וללא תופעות לוואי ופנו למרכז טומטיס.

קשייו של מתן לא החלו בבית הספר. מתן היה תינוק פעלתן שלא ישן בלילות. הוא טיפס והצליח לצאת לבדו מהלול ושמע כל רחש. הוא פחד מרעשים כשל שואב אבק, מיקסר ומקדחה. 
בגיל הגן נע על הכסא בזמן המפגש, מיעט במשחקי קופסה והתקשה להתמיד במשחק.
בכיתה א' הוא התקשה לשבת במקום, ולאחר זמן קצר החליק מהכסא וזחל על הרצפה כמו "לטאה".

כיצד ניתן לעזור למתן באמצעות שיטת טומטיס?
באבחון נמצא כי למתן שמיעה תקינה והקשבה לקויה. הקשבה, בניגוד לשמיעה, היא תהליך רצוני ומכוון המאפשר להתמקד בגירוי נבחר ולהתעלם מגירויים מתחרים. הקשבה יעילה מבוססת על עיבוד שמיעתי תקין ושליטה טובה בגוף.
תוכננה עבור מתן תוכנית אישית של אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי בשילוב הדרכה ויעוץ.

השיטה עזרה למתן בשלוש דרכים עיקריות:
 הפחתת רגישותו לצלילים
 שיפור מהירות הקליטה והעיבוד השמיעתי
 שיפור הויסות החושי שאפשר מצב של רגיעה וערנות.

מה השיג מתן מהטיפול?
בבית הספר, הוא עדיין נחשב ילד פעיל, אך המוטיבציה שלו ללמוד עלתה.  הוא מסדר בעצמו את התיק והתחיל להכין שיעורי בית .
הוא פחות רגיש לרעשים וריחות שבעבר הפריעו לו והסיחו את דעתו.
חברים החלו להתקשר ולבוא אליו אחר הצהריים. בארוחות ערב משפחתיות הוא מביע את דעותיו ולא צריך למקד אותו בנושא. הוא עוזר לפנות את השולחן מבלי שמבקשים ממנו.
הוא רואה עצמו כאח בוגר לאחותו הצעירה ורב איתה פחות.

והכי חשוב -  מתן מרוצה מעצמו ומהישגיו!

סיפורים אישיים:

"בחדשים ספורים בלבד יצא לי להכיר את אסף האמיתי ללא המאבקים היומיומיים של החיים. בית הספר אינו נראה מאיים כמקודם ותהליך הכנת השיעורים הפך לפשוט".